Cognitive bias — הטיות קוגניטיביות

הטיות קוגניטיביות הן שגיאות עקביות, אי-דיוקים וסתירות העשויות להתעורר בתהליך התפיסה, ההערכה ובחירת החלופות אצל מקבל ההחלטות (מקבל החלטות). הטיות אלו נובעות ממאפייני החשיבה האנושית, מוגבלות התפיסה, אי-ודאות המידע, המצב הרגשי וגורמים פסיכולוגיים אחרים.

במסגרת תורת קבלת ההחלטות, הטיות קוגניטיביות נתפסות כסטיות מהמודל הרציונלי של ההתנהגות, שבהן העדפותיו של מקבל ההחלטות הופכות לא-עקביות, סותרות או שגויות מיסודן מנקודת מבט לוגית ומנהלי בחירה פורמליים.

סיבות להטיות קוגניטיביות

לפי פטרובסקי, הטיות קוגניטיביות בהתנהגות מקבל ההחלטות עשויות להיגרם מ:

• מורכבות המצב הנותח — עומס גבוה על תשומת הלב והחשיבה.
• מחסור במידע או חוסר אמינותו — נתונים חלקיים או מוטים.
• לחץ זמן — הצורך לקבל החלטות בפרקי זמן מוגבלים.
• מוגבלות החשיבה — חוסר יכולתו של מקבל ההחלטות להביא בחשבון את כל היבטי המצב או לבנות מודל עקבי לוגית.
• נטיות אישיות — הערכות מוגזמות או מופחתות, נטייה לסיכון או, להיפך, זהירות יתר.
• חוסר תשומת לב, עייפות ועומס יתר — גורמים המורידים את איכות הניתוח.

הטיות כאלה אופייניות לא רק להחלטות שאינן מקצועיות, אלא גם להתנהגותם של מומחים מנוסים, במיוחד בתנאים של אי-ודאות גבוהה ולחץ נסיבות.

צורות ביטוי של ההטיות

1. אי-עקביות בהעדפות — מקבל ההחלטות עשוי לשנות את דעתו עם שינוי קל בתנאי הבעיה, תוך הפרת טרנזיטיביות השיפוטים.
2. סתירות בהערכות — חלופה שהוכרה קודם לכן כטובה ביותר עשויה להידחות ללא סיבות אובייקטיביות.
3. מוגבלות התפיסה — מקבל ההחלטות מתעלם מחלק מהמידע הרלוונטי או מייחס חשיבות מוגזמת לתכונות בלתי מהותיות.
4. תלות ההחלטה בהקשר — אותה חלופה עשויה להתקבל באופן שונה בהתאם לניסוח הבעיה או סדר הצגת החלופות.
5. רגישות להשפעת גורמים חיצוניים — הבחירה תלויה במצב הנוכחי, בסמכות מקור המידע, בלחץ קבוצתי וכדומה.

גישות לזיהוי ולסילוק ההטיות

בתורת קבלת ההחלטות מוכרת הצורך בזיהוי וסילוק הטיות קוגניטיביות בשלב בניית מודל ההעדפות ודיוקו. לשם כך משתמשים ב:

• שיטות אינטראקטיביות לבדיקת עקביות השיפוטים — השוואה חוזרת, בדיקה לוגית של טרנזיטיביות ושלמות.
• תמיכה במקבל ההחלטות בניסוח ודיוק העדפותיו — שימוש בשיטות מילוליות (ורבליות) ובנהלי מומחים.
• שימוש בנהלי אימות — לדוגמה, כפילות שאלות, בדיקה צולבת ובקרה לוגית של התשובות.
• שיתוף יועצים ואנליסטים — לצורך פיקוח חיצוני על האיכות ועקביות ההעדפות המובעות.

חשיבות לתיאוריה ולפרקטיקה

הבנת טבען ומנגנוניהן של הטיות קוגניטיביות מאפשרת:

• להעלות את איכות ההחלטות המתקבלות.
• להתאים שיטות בחירה לתנאים האמיתיים של החשיבה האנושית.
• לפתח מודלים גמישים ועמידים יותר, המכוונים להתנהגות סובייקטיבית אך בנויה באופן רציונלי.