Agile (HE)

מתודולוגיית פיתוח גמישה — מונח מקיף למגוון גישות ושיטות המבוססות על ערכי המניפסט לפיתוח תוכנה גמיש ו-12 העקרונות העומדים בבסיסו. בין המתודולוגיות הגמישות נמנות, בפרט, תכנות קיצוני, DSDM, Scrum, FDD, BDD ואחרות.

בין השיטות ה"גמישות" נמנות, בפרט, XP, DSDM, Scrum, FDD, BDD.

רוב השיטות ה"גמישות" מכוונות למזעור סיכונים באמצעות חלוקת זמן הפיתוח לאיטרציות (תקופות) — פרקי זמן קצרים יחסית. איטרציה נמשכת בדרך כלל שניים עד שלושה שבועות, נראית כפרויקט תוכנה בזעיר אנפין, וכוללת את המשימות הבאות הנדרשות להשגת תוספת פונקציונליות קטנה: תכנון, ניתוח דרישות, תכנון מערכת, תכנות, בדיקות ותיעוד. בדרך כלל איטרציה אחת אינה מספיקה לשחרור גרסה חדשה של התוכנה, אך מניחים שעם סיום האיטרציה הגרסה החדשה של התוכנה מוכנה לשחרור. עם תום האיטרציה מעריכה הצוות מחדש את סדרי העדיפויות של הפיתוח.

השיטות ה"גמישות" מסתמכות על תקשורת פנים אל פנים. רוב האנשים עובדים במשרד אחד, המכונה לעיתים באנגלית bullpen. במשרד עובד לפחות ה"לקוח" (באנגלית product owner) — מזמין פיתוח התוכנה או נציגו הקובע את הדרישות לתוכנה. תפקיד ה"לקוח" יכול למלא מנהל פרויקט, אנליסט עסקי או לקוח. במשרד עשויים לעבוד גם בודקי תוכנה, מעצבי ממשק, כותבים טכניים ומנהלים.

מדדי השיטות ה"גמישות" קשורים לעבודתה התקינה של התוכנה הנוצרת. משתמשי השיטות ה"גמישות" (בהשוואה למשתמשי שיטות אחרות) מתקשרים יותר וכותבים פחות תיעוד, ולכן נחשבים לפחות ממושמעים.