---
title: "Problem — בעיה"
source: "https://systems-analysis.info/int/Problem_%E2%80%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94"
wiki: "systems-analysis.info/int"
article: "Problem_—_בעיה"
language: "he"
categories:
  - "Category:Basic concepts"
  - "Category:Decision theory"
  - "Category:Hebrew"
  - "Category:Systems analysis"
  - "Category:Systems analysis terminology"
  - "Category:Systems analysis terms"
  - "Category:Systems approach"
  - "Category:Terms"
revision_id: 5778
wiki_created_at: 2026-09-06T23:53:57Z
wiki_modified_at: 2026-09-06T23:53:57Z
downloaded_at: 2026-09-07T23:10:19Z
---

# Problem — בעיה

**בעיה** - שאלה תיאורטית או מעשית מורכבת הדורשת חקירה ופתרון; מצב סותר המתבטא בעמדות מנוגדות בהסבר תופעות, אובייקטים ותהליכים כלשהם, הדורש תיאוריה מתאימה לפתרונו; מכשול בדרך להשגת המטרה שהוצבה. מצב נקרא בעייתי כאשר הפעילות אינה מתממשת בדרכים שהתקבלו קודם לכן, והשגת תוצאת הפעילות בתנאים שהשתנו מקושה או בלתי אפשרית; אי-התאמה בין המצב הקיים למצב הנדרש (היעד) של המערכת במצב הסביבה הנתון ברגע הנבחן.

## מצב בעייתי

מצב בעייתי:

- צירוף נסיבות ממשי מסוים, מצב דברים שמישהו אינו מרוצה ממנו ואינו שבע-רצון ממנו ורוצה לשנותו.
- מודעות לקיומה של בעיה, המתעוררת בעת ביצוע פעולה מעשית או תיאורטית, משימה, לכך שהידע שנרכש קודם לכן אינו מספיק, וצמיחת צורך סובייקטיבי בידע חדש המתממש בפעילות קוגניטיבית מכוונת.

  
מצב בעייתי כמכשול להשגת מטרה כולל מאפיינים:

- רמת אי-וודאות גבוהה (היעדר מידע או מחסור בו)
- קיום סתירות גלויות או מהותיות בתיאור המצב או בהערכתו
- מיבנה חלש או היעדר מיבנה
- היעדר אפשרות לפורמליזציה או פורמליזציה חלשה של המצב הבעייתי

## בעיות מערכתיות

אחד המושגים המרכזיים בתורת הניתוח המערכתי המודרנית הוא מושג הבעיה המערכתית. אי-אפשר להגדיר מושג זה במדויק בצורת ניסוח ממצה כלשהו. יחד עם זאת, תוך הכללת ניסיון המחקר המדעי, ניתן לזהות מספר מאפיינים המאפשרים בכללותם לזהות בעיות מסוג זה. מאפיינים אלה כוללים:

- חוסר מיבנה או מיבנה חלש.
- חוסר פורמליזציה או פורמליזציה חלשה
- סתירתיות
- אי-וודאות
- חד-משמעיות
- חוסר פורמליזציה
- מורכבות

## מיבנוּת ופורמליזציה של בעיות

מושג דרגת המיבנוּת של בעיה, שהוכנס על ידי ה. סיימון וא. ניוול (1958), קשור לשילוב שונה של מידע כמותי ואיכותי, אובייקטיבי וסובייקטיבי, המתאר את הבעיה.

בעיות בעלות מיבנוּת טובה, או בעיות הניתנות לפורמליזציה טובה, מאפשרות ניסוח כמותי; התלויות המהותיות ביותר שלהן מבוטאות במודלים אובייקטיביים ומיוצגות בצורה סימבולית, כאשר הסמלים מקבלים ערכים מספריים. בעיות חסרות מיבנוּת, או בעיות שאינן ניתנות לפורמליזציה, כוללות תיאורים איכותיים ומילוליים בלבד המבוססים על שיפוטים סובייקטיביים של האדם; הקשרים הכמותיים בין המאפיינים החשובים ביותר של הבעיה נעדרים או אינם ידועים. עמדת ביניים תופסות בעיות בעלות מיבנוּת חלשה, או בעיות הניתנות לפורמליזציה גרועה, המשלבות רכיבים ותלויות כמותיים ואיכותיים כאחד, כאשר תפקיד הדומיננטי ממלאים היבטיה הבלתי-מוגדרים ומעט-הידועים של הבעיה.

## אי-וודאות

את ההיבט המהותי של הדינמיקה של בעיות מערכתיות ניתן לתאר רק באמצעות תרחישים אפשריים או גרסאות התפתחות אירועים, שבהם אין נתונים ממצים לגבי הנסיבות הנלוות לבעיה זו, לגבי קשריה עם בעיות אחרות ולגבי המשאבים הנדרשים לפתרונה. אי-אפשר לקחת בחשבון מראש את כל המצבים שיהיה צורך להתמודד איתם בעת פתרון בעיה מערכתית. החלק המגולה מלכתחילה של הבעיה המערכתית נושא בתוכו חלק זעיר מהכמות הכוללת של המידע הנדרש לפתרונה, ואילו יתר החלק נסתר מן החוקר ומתחיל להתגלות רק במהלך תהליך המחקר עצמו. יתר על כן, בעיות מערכתיות מאופיינות בטווח רחב של דרכים ואמצעים לא-מובנים מאליהם לפתרונן, אך מכלול האפשרויות המלא אינו ניתן לקביעה מראש.

## מורכבות

בעיות מערכתיות נוגעות לאינטרסים של דיסציפלינות מדעיות רבות, אך אף אחת מהן בנפרד אינה מסוגלת להציע דרכים אפקטיביות לפתרונן הכוללני. הסיבה טמונה בהתמצאות המטרות הצרה יחסית של הדיסציפלינות המדעיות המסורתיות, המגבילות מלכתחילה ובעיקר בצורה מודעת את תחום האינטרסים שלהן, שכן מקובל לחשוב שרק בדרך זו ניתן להשיג תוצאות מעשיות בעלות משמעות כלשהי. הניתוח המערכתי בנוי על בסיס קונספטואלי שונה. תחום האינטרסים המדעיים-מעשיים אינו צריך להיות כלוא במסגרת תיאוריה אחת, יהיה כוחה הפרוגנוסטי אשר יהיה. ניתן לפתור בעיה מערכתית באופן אפקטיבי רק אם מגייסים קומפלקס של שיטות וידע מדעי המתאים במורכבותו, המקיף ביכולותיו הקוגניטיביות את כל מגוון הצדדים וביטויי האובייקט הנחקר.

ידע ושיטות של מדעים שונים אינם יכולים להפוך לקומפלקס מאליהם. נדרש מנגנון מארגן-מערכת כלשהו, המסוגל לנהל את מרכיביו הנפרדים, לתאם תוצאות מחקר פרטיות ולרכז מאמצים בכיוונים החשובים ביותר. בביצוע תפקידי מנגנון כזה טמון הייעוד העיקרי של הניתוח המערכתי.

## רב-היבטיות

בעיות מערכתיות נוגעות בצדדים רבים ושונים-בטיבם של הסובסטנציה שבה הן נוצרות ומתפתחות, ובין צדדים אלה קיימים קשרי השפעה הדדית. ניסיונות לפשט את הבעיה על ידי השמטת היבטים הנחשבים "לא-מהותיים" עלולים להוביל לטעויות. במקביל, השאיפה לחשבון מלא של כל הצדדים מביאה לכך שהבעיה הופכת בלתי-ניתנת לסקירה ולמעשה בלתי-ניתנת לפתרון. במרחב הפרמטרים של כל בעיה מערכתית קיים תחום של פשרה, שחיפושו מהווה אחת המשימות הפרגמטיות החשובות ביותר של הניתוח המערכתי.

## ראו גם

- תורת קבלת ההחלטות
- סיכון