---
title: "Criterion — קריטריון"
source: "https://systems-analysis.info/int/Criterion_%E2%80%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F"
wiki: "systems-analysis.info/int"
article: "Criterion_—_קריטריון"
language: "he"
categories:
  - "Category:Decision theory"
  - "Category:Decision-making"
  - "Category:Hebrew"
  - "Category:Operations research"
  - "Category:Systems analysis"
  - "Category:Systems engineering"
  - "Category:Terminology"
  - "Category:Terms"
revision_id: 1303
wiki_created_at: 2026-09-06T22:46:38Z
wiki_modified_at: 2026-09-06T22:46:38Z
downloaded_at: 2026-09-07T22:45:21Z
---

# Criterion — קריטריון

**קריטריון** — סימן, על בסיסו מתבצעת הערכה, הגדרה או סיווג של דבר-מה; אמת מידה להערכה.

קריטריון הוא מאפיין ייחודי מסוים, שבאמצעותו ניתן לאפיין עצם או תופעה.

## היבט מדעי-כללי

במובן הרחב, קריטריון מוגדר כסימן או כמידה, על בסיסם מתבצעת הערכה, הגדרה או סיווג של דבר-מה. כלומר, הקריטריון משמש בסיס אוניברסלי להשוואת עצמים ותופעות. לעיתים קרובות קריטריונים נתפסים כמודלים כמותיים של מטרות איכותיות: הם נועדו לפרמל מטרות ולהתקרב אליהן, תוך שמירה על היותם מדדים מדידים. כך, במדע, הקריטריון מתפקד כמאפיין אובייקטיבי המאפשר להשוות חלופות באופן אובייקטיבי או לבדוק עמידה בתנאים.

## קריטריון בניתוח מערכות

קריטריונים הם, במובן מסוים, מודלים כמותיים של מטרות איכותיות. אכן, הקריטריונים שגובשו ממלאים בהמשך, במובן מסוים, את מקום המטרות. מן הקריטריונים נדרשת התאמה מרבית אפשרית למטרות ודמיון אליהן. אולם בה בעת אין הקריטריונים יכולים להיות זהים לחלוטין למטרות, שכן הם מתועדים באופן שונה. מטרות פשוט מצוינות בשם. ואילו קריטריונים חייבים להיות מבוטאים בסולמות מדידה כאלה או אחרים. לעיתים קרובות מופיע גם פירוש שונה במקצת, אך לגיטימי לחלוטין, של המושג "קריטריון", כאשר בתפקיד זה מתקבל הצד האיכותי של התוצאה שהושגה, השגת המטרה. אז מושג ה"קריטריון" מתבדל ממושגי "מדד", "פרמטר". בפירוש זה יכול אותו קריטריון להיות בעל מספר מדדים ופרמטרים.

מצבים בעייתיים הדורשים פתרון מכילים אי-ודאויות מסוגים שונים, הניתנות לצמצום מותנה לאי-ודאויות הטבע, האדם ומטרות פתרון הבעיה. כדי להתגבר על אי-הוודאות, פונים לייצוג מפושט של המשימה העומדת ולבניית מודלים, שהינה תמיד הליך בלתי-פורמלי ובלתי-מוסדר. אחד הגישות הנפוצות ביותר לפישוט בעיית הבחירה הוא השגת מידע נוסף באמצעות תיאור הגרסאות (החלופות, העצמים) הנבחנות בשפת הקריטריונים.

מכלול הקריטריונים המשמשים לתיאור המצב הבעייתי חייב לעמוד בדרישות הבאות:

- **שלמות** — מערך הקריטריונים חייב לשקף את כל ההיבטים המהותיים של הבעיה הנבחנת, את איכות פתרונה ואת המאפיינים העיקריים של הגרסאות;
- **פירוקיות** — הרכב הקריטריונים חייב לפשט את תיאור הבעיה וניתוחה, לאפשר הערכה של מאפיינים שונים של הגרסאות והיבטים שונים של איכות פתרון הבעיה;
- **אי-יתירות** — מספר הקריטריונים חייב להיות מינימלי הנדרש לפתרון המשימה, הקריטריונים אינם חייבים לכפול זה את זה בתוכנם;
- **שקיפות** — התוכן והמשמעות של הקריטריונים, ניסוחי הדרגות של הציונים על פי סולמות הקריטריונים, חייבים להיות מובנים באופן חד-משמעי לכל משתתפי תהליך קבלת ההחלטות.

## קריטריון בתורת קבלת ההחלטות

קריטריון — בתורת קבלת ההחלטות, הוא יסוד משימת קבלת ההחלטות שלפיו מקבל ההחלטות (מקה"ח) בוחר חלופה זו או אחרת ממכלול החלופות.

בתורת קבלת ההחלטות, קריטריון נתפס כמדד מטרי או סמלי שלפיו מקה"ח (מקבל ההחלטות) מעריך חלופות. הוא מפרמל את מטרת המשימה — לדוגמה, מקסום רווח או מזעור סיכון — ומשמש כלל לבחירת הגרסה הטובה ביותר. כאשר מתעוררים קריטריונים אחדים (משימה רב-קריטריונית), נושא הניתוח הופך למציאת פתרון פשרה המספק את כל המדדים החשובים.

## היבט מדעי-מתודולוגי

מהבחינה המתודולוגית, קריטריונים ממלאים תפקיד של כללים או תנאים המבטיחים את נאותות המחקר המדעי. לדוגמה, באפיסטמולוגיה מנוסח *קריטריון המדעיות* — כלל לתיחום הידע המדעי. כך, ק. פופר הציע את "קריטריון הניתנות-להפרכה": השערה מדעית חייבת לאפשר בדיקה ואפשרות הפרכה. במובן כולל יותר, קריטריונים מתודולוגיים עשויים לקבוע דרישות לנכונות מודלים, לשלמות הוכחות או לחזרתיות ניסוי. קריטריונים שנקבעו בדרך זו מבטיחים גישה קפדנית לגיבוש מסקנות מדעיות ולהתאמת התוצאות שהושגו.

## היבט פילוסופי

בפילוסופיה, קריטריון מובן כאמת מידה לאמיתות של שיפוט או עובדה. האפיסטמולוגיה והגנוסאולוגיה חוקרות בדיוק את "קריטריוני האמת", כלומר הבסיסים שלפיהם מבחינים בין טענות אמיתיות לשגויות. בתי ספר פילוסופיים שונים מציעים קריטריונים שונים: אחדים נשענים על אי-סתירה פורמלית ונכונות לוגית, אחרים — על התאמה לניסיון או לתוצאה המעשית. כך, נציגי האמפיריציזם הקלאסי (יום, ראסל) הגדירו אמת כהתאמה לתחושות, ואילו הפרגמטיסטים — כשימושיות והצלחה מעשית של ייצוגים. במסורות האידאליסטיות והלוגיות, הדגש מושם על עקביות פנימית של הידע. הפילוסופיה המרקסיסטית מציינת בנפרד, כי "בשאלת נוכחות האמת האובייקטיבית של החשיבה — הפרקטיקה מכריעה" — הפרקטיקה נתפסת כקריטריון האמת. כך, ההבנה הפילוסופית של הקריטריון קשורה לבחירת עקרונות יסוד של ההכרה, הקובעים את מידת מהימנות הידע.

## היבט לשוני

המונח "קריטריון" שאול מן היוונית (κριτήριον מן krínō — "מבחין, שופט") דרך צורות לטיניות וצרפתיות. מילוני הבאור מגדירים "קריטריון" כ"סימן, על בסיסו מתבצעת הערכה, הגדרה או סיווג של דבר-מה". כך, בשפה, "קריטריון" מציין מושג לשוני — בסיס לקבלת החלטות או להכרעה שיפוטית על עצם כלשהו.