---
title: "Analytic Hierarchy Process (AHP) — שיטת ניתוח ההיררכיות"
source: "https://systems-analysis.info/int/Analytic_Hierarchy_Process_(AHP)_%E2%80%94_%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%AA"
wiki: "systems-analysis.info/int"
article: "Analytic_Hierarchy_Process_(AHP)_—_שיטת_ניתוח_ההיררכיות"
language: "he"
categories:
  - "Category:Decision theory"
  - "Category:Decision-making"
  - "Category:Hebrew"
  - "Category:Modeling"
  - "Category:Systems analysis"
revision_id: 356
wiki_created_at: 2026-09-06T22:32:33Z
wiki_modified_at: 2026-09-06T22:32:33Z
downloaded_at: 2026-09-07T22:39:35Z
---

# Analytic Hierarchy Process (AHP) — שיטת ניתוח ההיררכיות

**שיטת ניתוח ההיררכיות** (באנגלית: Analytic Hierarchy Process, AHP) היא אחת השיטות המוכרות ביותר לניתוח רב-קריטריוני, המיועדת לבחירה, דירוג והנמקת החלטות על בסיס העדפות סובייקטיביות של מקבל ההחלטה. השיטה פותחה על ידי ט. סאאטי וזכתה לתפוצה רחבה במשימות שבהן יש להתחשב בקריטריונים מרובים, לעיתים קרובות סותרים.

## עיקרון השיטה

שיטת ניתוח ההיררכיות מבוססת על פירוק משימת הבחירה המורכבת במבנה היררכי:

- מטרה — ראש ההיררכיה (מה נדרש להשיג).
- קריטריונים ותת-קריטריונים — היבטים שלפיהם מתבצעת ההערכה.
- חלופות — אפשרויות שמהן מתבצעת הבחירה.

כל רמה במבנה מושווית באופן זוגי: מקבל ההחלטה מביע איזה משני האלמנטים עדיף ביחס לאלמנט ברמה הגבוהה יותר. שיפוטים אלה יוצרים מטריצות השוואות זוגיות, שמהן מחושבים משקלי העדיפויות.

## שלבי יישום השיטה

שיטת ניתוח ההיררכיות מיושמת במספר שלבים עוקבים הקשורים זה לזה באופן לוגי. כל אחד מהם מכוון לדיוק העדפות מקבל ההחלטה ולבניית המודל ההיררכי של משימת קבלת ההחלטה.

1.  בניית ההיררכיה: פירוק המשימה למטרה, קריטריונים, תת-קריטריונים וחלופות.
2.  השוואות זוגיות של אלמנטים: מתבצעת הערכת מומחים של העדפות (למשל, עד כמה קריטריון A חשוב יותר מ-B בסולם מ-1 עד 9).
3.  חישוב משקלים מקומיים: ממטריצות ההשוואה מופקים משקלים מספריים המשקפים את המשמעות היחסית של האלמנטים.
4.  הערכת עקביות: מחושב מקדם העקביות כדי לוודא את ההגיון וחוסר הסתירות בהעדפות מקבל ההחלטה.
5.  צבירת משקלים: הציונים הסופיים של החלופות מחושבים באמצעות סנכרון לאורך כל ההיררכיה.

### 1. בניית המבנה ההיררכי של המשימה

בשלב זה המשימה מפורקת לרמות הקשורות זו לזו באופן לוגי:

- **הרמה העליונה** — המטרה הכוללת של הבחירה.
- **הרמות האמצעיות** — קריטריונים ובמידת הצורך תת-קריטריונים כפופים.
- **הרמה התחתונה** — חלופות הפתרון.

mטרת בניית ההיררכיה היא לשקף את המבנה הלוגי של העדפות מקבל ההחלטה ולהכין את הבסיס להשוואות הזוגיות.

### 2. השוואה זוגית של אלמנטים בכל רמה

עבור כל רמה (החל מהקריטריונים ביחס למטרה ואילך לפי הקשרים היורדים) מבצע מקבל ההחלטה **השוואה זוגית** של אלמנטים ביחס להשפעתם על האלמנט ברמה הגבוהה יותר. ההשוואות מתבצעות לפי **סולם סאאטי** (מ-1 עד 9), שבו:

- 1 — חשיבות שווה;
- 3 — עדיפות מתונה;
- 5 — עדיפות חזקה;
- 7 — עדיפות חזקה מאוד;
- 9 — עדיפות מוחלטת;
- 2, 4, 6, 8 — ערכים ביניים.

התוצאות נרשמות ב**מטריצת השוואות זוגיות**.

### 3. חישוב עדיפויות (משקלים) מקומיים

מכל מטריצת השוואות זוגיות מחושב וקטור **משקלים מקומיים** המשקפים את המשמעות היחסית של האלמנטים. בדרך כלל משתמשים בשיטת וקטור הערך העצמי הראשי או בשיטת הנורמליזציה המקורבת (ממוצע לפי שורות). עבור כל אלמנט מחושב:

- **משקל מקומי**, המראה את המשמעות במסגרת המטריצה הנוכחית;
- **משקל גלובלי**, המתקבל על ידי הכפלה במשקלי האלמנטים ברמות הגבוהות יותר.

### 4. בדיקת עקביות השיפוטים

מאחר שההשוואות הן סובייקטיביות, ייתכנו **הערכות לא עקביות** (למשל, A \> B, B \> C, אך C \> A). שיטת AHP כוללת **בדיקת עקביות** פורמלית של שיפוטי מקבל ההחלטה. מחושבים **מקדם העקביות (CI)** ו**מדד העקביות (CR)**.

### 5. צבירת עדיפויות ודירוג חלופות

לאחר חישוב המשקלים בכל רמות ההיררכיה מתבצעת **צבירה** לאורך ההיררכיה — מהחלופות כלפי מעלה. כל חלופה מקבלת **משקל אינטגרלי**, המחושב כסכום משוקלל של עדיפויותיה המקומיות לפי כל קריטריון, כפול משקלי הקריטריונים עצמם. התוצאה היא רשימה מסודרת של חלופות לפי דרגת העדיפות. החלופה בעלת העדיפות האינטגרלית הגבוהה ביותר נחשבת לרציונלית ביותר במסגרת המבנה הנתון של המשימה.

## יתרונות השיטה

- נוחות בהתמודדות עם מבנה של משימות מורכבות;
- אפשרות לעבוד עם קריטריונים איכותיים וכמותיים כאחד;
- שילוב שיפוטים סובייקטיביים בהליך לוגי קפדני;
- חישוב דרגת עקביות הדעות (בדיקת אמינות);
- ישימות בהחלטות אינדיבידואליות וקבוצתיות.

## מגבלות השיטה

- עלייה בעומס העבודה עם הגדלת מספר הקריטריונים והחלופות (מטריצות ההשוואות הזוגיות גדלות בריבוע);
- סובייקטיביות בביטוי ההעדפות;
- עיוותים אפשריים בהערכות לא עקביות;
- מוגבלות הצבירה הלינארית בהעדפות מורכבות לא-ליניאריות.